דלג לתוכן הראשי
המתודולוגיה

איך אנחנו ממליצים

הקריטריון היחיד לפרסום באתר הוא טעם. הנה איך זה עובד בפועל.

1. איך אנחנו בוחרים את המסעדות

אנחנו עוקבים אחרי הסצנה — פתיחות חדשות, שפים בולטים, המלצות מהקהילה. במקביל, מסעדות פונות אלינו ומזמינות אותנו להגיע ולסקר. כל מסעדה שמעניינת אותנו עוברת לשלב הבא: ביקור בפועל.

2. הביקור עצמו

אנחנו מגיעים, מזמינים בין 3 ל-6 מנות (תלוי בגודל המסעדה), טועמים את התפריט, ובוחנים את האווירה, השירות ויחס המחיר-ערך. לפעמים מבקרים פעם נוספת לפני שמחליטים.

3. ארבעת הצירים של הציון

  • אוכל (40%)
    טכניקה, חומרי גלם, יצירתיות, עקביות בין מנות.
  • שירות (20%)
    ידע התפריט, קצב, חמימות, פתרון בעיות.
  • אווירה (20%)
    אסתטיקה, מוזיקה, רעש, נוחות הישיבה.
  • יחס מחיר-ערך (20%)
    האם המחיר משקף את החוויה? לפי הקטגוריה של המסעדה.

4. הרף לפרסום

הציון הסופי הוא ממוצע משוקלל מ-1 עד 10. הרף שלנו ברור:

  • 9 ומעלה — מסעדה שאנחנו ממליצים עליה בלי היסוס.
  • 7–8 — שווה ביקור, עם הסתייגויות שיופיעו בביקורת.
  • מתחת ל-7לא מתפרסם באתר. נקודה.

לכן כל ביקורת שאתם קוראים כאן היא על מקום שעבר את הרף — שאהבנו והיינו חוזרים אליו.

5. שקיפות לגבי המודל העסקי

גיגי הוא עסק. מסעדות יכולות להזמין אותנו לסיקור (פרטים לבעלי מסעדות). אבל הקריטריון לפרסום הוא טעם בלבד: אם אהבנו, מפרסמים סיקור מלא; אם לא, משלמים על מה שאכלנו ולא כותבים. אנחנו לא מפרסמים ביקורות שליליות, ולא מפרסמים מקום שלא היינו חוזרים אליו בעצמנו. אם מבקר גיגי קשור באופן אישי לבעלים או לשף — הוא לא יכתוב על המקום.

6. עדכון מתמיד

מסעדות משתנות. שף עוזב, תפריט מתחלף, סטנדרט יורד או עולה. אם מקום חדל מלהיות שווה המלצה — אנחנו מסירים אותו מהאתר. תאריך הביקור האחרון מופיע בכל ביקורת.